הום סימיקארד בע"מ נ' אביטל

החלטה

רשם ההוצל"פ קבע בהחלטה מיום 15/1/2014, כי התנגדות המבקש הוגשה באיחור, עמה בקשה להארכת מועד וכי המועד להגשת התנגדות בלא ארכה, חל ביום 9/7/2013.

בקשת המבקש נסמכת בתצהירו בו מצהיר הוא, כי "מכתב המודיע על התרעה לפני הטלת הגבלות בתיק 1209746135 הגיע אלי באיחור".

המבקש מצהיר, כי הוא זקוק להארכת מועד לשם קבלת חוות דעת מגרפולוג משפטי והכל על מנת להוכיח, כי חתימתו על השטר מזויפת.

בהחלטה מיום 19/11/2013 המזמינה את תשובת המשיבה אפשרתי למבקש לשכלל עיכוב הליכים וביטול כל ההליכים הנקוטים כנגדו, באמצעות הפקדת ערבון בשיעור מלוא יתרת החוב בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

אכן, עשה זאת המבקש, כעולה מהחלטה אחרת שניתנה היום, על גבי הודעתו המלווה בסימוכין להפקדת 8,252₪ ביום 3/2/2014 (ערבון).

תשובת המשיבה מציינת, כי האזהרה נמסרה למבקש ביום 9/6/2013 וכי אין הוא חולק על כך.

בנוסף, מציינת התשובה, כי ביום 8/7/2013 הגיש המבקש בתיק ההוצל"פ בקשה לביטול כל ההליכים כנגדו ולמחרת היום ניתנה החלטה ע"י רשם ההוצל"פ, כי אם ברצון המבקש להגיש התנגדות יעשה זאת בהתאם לתקנות ותשומת לבו הופנתה למסגרת הזמנים שלרשותו.

אותה בקשה נדחתה.

עובדה זו נעלמת מבקשת המבקש.

מכל זאת, מסבירה המשיבה, מדובר באיחור בין כחצי שנה הנעדר כל הסבר לאיחור וממילא גם טעם מיוחד.

התשובה נסמכת בתצהיר ב"כ המבקש לסמוך עובדותיה.

ביום 12/3/2014 השיב המבקש למענה המשיבה על גבי 19 עמודים, אחד מהם לא קריא כלל, אלא נראה ככתם שחור.

המבקש מאזכר את הפקדת העירבון בגובה יתרת החוב, כי לפנים משורת הדין יאפשרו לו להתגונן באשר חתימתו על גבי השטר נשוא ההתנגדות מזויפת.

לתשובה צורפה שוב קבלה אודות הפקדת העירבון בתיק ההוצל"פ שבכותרת, כמו גם, החלטה של ביהמ"ש לענייני משפחה בראשון לציון, אשר מוטב היה אלמלא הוגשה ורשימת תיקים של החייב בהוצל"פ אשר נחזית להיות מודפסת ביום 15/1/2014, ממנה עולה, כי לבד מהתיק נשוא ההתנגדות, למבקש יש 3 תיקי הוצל"פ פתוחים בהם חוב כולל (כולל החוב בתיק נשוא ההתנגדות העומד על 8,214 ש"ח) בן 21,000 ש"ח בקירוב.

הרשימה גם מעידה על 8 תיקי הוצל"פ שנסגרו זה מכבר.

בחנתי את מכלול הכתבים, בהם: בקשת הביצוע, תצלום שטר החוב שהוגש לביצוע, תצהיר המבקש

בו מצהיר הוא, כי החתימה על גבי השטר אינה חתימתו כי אם זיוף.

הגם שאין מקום להאריך מועד רק בשל כך שמבקש זאת המבקש, דומני, כי בנסיבות העולות מהחלטה זו, היינו, טענת זיוף, מחד, והפקדת מלוא יתרת החוב בתיק ההוצל"פ, מאידך, מן הראוי ליתן למבקש יומו בביהמ"ש.

למשיבה לא יגרם נזק משמעותי באשר מלוא יתרת החוב הופקדה זה מכבר כערבון.